עד 2008, קופ"ג הייתה מכשיר חיסכון לגיטימי והייתה ניתנת לרוב לפדיון ללא קנסות. לאור המשבר ורצון לייצר יציבות כלכלית, הרגולטור קבע כי מדובר בכלי פנסיוני לכל דבר ועניין ובעקבות כך, אסר על פדיון והטיל סנקציות (קנסות) על פירעון מוקדם של הכספים. כ"גזר", החליט המחוקק לאפשר לקחת הלוואה בתנאים נוחים במיוחד (תלוי סוג קופה ונזילותה) בכדי לאפשר לציבור להינות מכספו בריביות זולות במיוחד ומצד שני, יכול להיות מוגן לעתיד יבוא.

קצת פחות מעשור לאחר מכן, רוב חברות ההשקעות וחברות הביטוח בישראל מאפשרות לקחת הלוואה מהקופות השונות (קופת גמל / קרן השתלמות / קרן פנסיה / ביטוח מנהלים וכו') בתנאים הנוחים האלו (טווח של 1%-3.5%). חשוב לומר שמדובר בקופות שנפתחו לאחר שנת 1995 ואינו כולל את בעלי הפנסיות התקציביות, ותיקות, בנקאיות ועוד כמה יוצאי דופן.

יש כמה דברים שחשוב לדעת ולקחת בחשבון טרם לקיחת הלוואה שכזו, וגם לדעת לשאול את הסוכן הפנסיוני בטרם החתימה על ההלוואה:

1. של מי הקופה הזו בכלל? – קרנות החיסכון השונות הינם אישיות/קבוצתיות (לא בבעלות תאגידית) ומנוהלות בתשלום ע"י תאגיד מורשה ונסחרות במסלולי השקעה מגוונים. בעברית, החברות האלו שמות את הכסף שלכם בבורסה ונהנות מעמלות עבור הפרשות, רווחים וגם מדמי הניהול. לפני לקיחת הלוואה, חשוב לוודא כי התנאים שלכם בקופה הספציפית שווים את הישארותכם בחברה לאורך שנים.
2. כמה הקופה מייצרת? – אין היגיון כלכלי, או בכלל, בלקחת הלוואה בריבית נמוכה אבל הקופה עצמה מייצרת תשואה נמוכה, מה שאומר שהכסף שלכם נשחק. חשוב להדגיש שלא ניתן לנחש תשואה אבל ניתן לנתח דאטה היסטורית ולראות מה היה ב20 שנים האחרונות
   דוג' – קרן פנסיה מייצרת 5% תשואה נקייה בשנה. יש אפשרות לקבל הלוואה 1% ריבית. קופה בחברה אחרת מייצרת 6% תשואה נטו ומציעה הלוואה ב2% לשנה. על פניו נראה אותו דבר אבל יש לזכור – 2% הוא על הלוואה מוגבלת (18%-30% מהקרן) אבל התשואה היא על הכל. כלומר 1% תשואה שווה ערך תיאורטי ל3%-5% ריבית על ההלוואה.
3. מה האלטרנטיבות? – כמה באמת אתם צריכים את ההלוואה ומה המשמעות שלא לקחת אותה מהחסכונות הפנסיוניים? האם יש בידיכם אפשרות לקבל הלוואה ממקורות מימון אחרים ברף הנמוך-בינוני? ייתכן ועדיף. בסופו של דבר חשוב להבין שמדובר בשיעבוד נכס, ממש כמו רכב או בית.