"הלוואה חוץ בנקאית", אחד המושגים הכי מעורפלים, רחבים ומגוונים שיש בכלכלה הישראלית נכון להיום.
מדובר על שוק שמגלגל עשרות מיליארדי שקלים בשנה ומתקשר למעשה לשחקנים שאינם "בנקים" מוסדיים (בגדול בנק הוא תאגיד מוסדי שרשאי לעסוק בכל התחומים הבנקאיים וזה הוא עיקר וכל עיסוקו) שעוסקים במתן אשראי. עובדה ראשונה היא כי רוב ההלוואות ה"חוץ בנקאיות" גם כן מגיעות מהשוק המוסדי (חב' השקעות, קרנות, חב' ביטוח, חב' כרטיסי אשראי, חב' הלוואות שיתופיות וכו').

אז במה היא שונה ובמה היא דומה להלוואה בנקאית? מי המוסדות הרשאים במתן אשראי ואיך לדעת שלא מדובר ב"שוק אפור"?

הריבית בהלוואה חוץ בנקאית (ללא בטוחה), ברוב המקרים, תהיה גבוהה מהריבית שניתן לקבל בבנק. ולמה? כי מי מכיר יותר טוב את הרגלי הצריכה, ההוצאה וההכנסה שלכם מאשר הבנק? מי היה שם כשלקחתם הלוואה וכשחזר שיק? זה עוד לפני העמלות שלוקחים לכם והפעילות שאתם מנהלים בו. לרוב גופי האשראי החוץ בנקאי, אין שום אינטרס לשמר אתכם בתור לקוחות, לא מכירים אתכם, והם אינם מייצרים מכם רווח מוסף, כי הפעילות נשארת מרוכזת בבנק שלכם.
            חוץ מזה, אין חשש אמיתי בלקיחת הלוואה ממקור מוסדר ומפוקח ע"י האוצר ובנק ישראל. ישנם למעלה מ-30 גופים מוסדיים הפועלים בישראל בכפוף לרגולציה למתן אשראי במימון גבוה ועוד כמה מאות "חברות למתן אשראי חוץ בנקאי", שחלק מהותי מהם אינו כפוף או נשמע לרגולציה ולחוק וכל התעסקות עימם עשויה להסתיים במפח נפש.

כללי אצבע בהלוואות, ובעיקר הלוואות חוץ בנקאיות –

• אם רוצים לקנות משהו – לא לוקחים הלוואה. מנסים לחסוך/להרוויח יותר.
• לוקחים רק כשצריכים – מתכננים מראש את הפריסה והעמידה בתשלום החודשי הרצוי. תמיד לזכור – כמה שתקחו פחות לפחות זמן תחזירו פחות + ריבית.
• לא מחליטים בלחץ – למעט מקרי קיצון, אין אף פעם צורך להחליט ברגע. כדאי לנשום עמוק, לנתח את הרציונאל מאחורי ההחלטה ולעבד את הנתונים.
• לא מאחדים "הלוואות עם תוספת" – הרגל רע שמוליד חובות כבדים. ממחזרים את החוב לפי כללי האצבע.

טיפ מהשטח: במידה ויש צורך בשיעבוד נכס (מקרקעין, חיסכון או אחר) כבטוחה להלוואה חוץ בנקאית מגורם שאינו מוסדי – לא לקחת בלי ליווי משפטי ופיננסי. אתם עלולים לאבד את הנכס.